27 Mar
27Mar

כשמדובר במכאוב בגוף אנחנו ממהרים לקבוע תור לרופא כדי לטפל בכאב, אז למה כשמדובר בכאב נפשי איננו ממהרים לפנות לטיפול מקצועי?

גברים ונשים מעדיפים לקחת צעד אחורה כאשר מדובר בטיפול רגשי נפשי, מסיבות שונות, אשר חלקן קשורות לדעות קדומות, לבושה או לנטייה לזלזל בכך ולדחוק את הטיפול לסוף סדר העדיפויות. 

חלקן קשורות לאמונות מגבילות, הן לגבי כוחו של הטיפול לסייע והן ביכולת שלנו לבצע שינוי ממשי. חלקן קשורות לשיקולים תקציביים ומלווים בתחושות שטיפול רגשי הוא "מותרות" או מיועד רק לאנשים אמידים מאוד.

 ובכן, חשוב להבין כי פנייה לטיפול רגשי היא חיונית, בדיוק כמו טיפול רפואי. הזנחת הנפש יכולה לגרור עמה בעיות רבות, ובין היתר – השפעות מיידיות על הבריאות הגופנית שלכם והתפתחות של מחלות שונות (עייפות כרונית, כאבי ראש ומיגרנות, סוכרת, לחץ דם גבוה ועוד) ועד להשפעות ארוכות טווח אשר מצטברות לכדי איכות חיים ירודה, התפשרות וחוסר מיצוי הפוטנציאל הטמון בכם. 

במקרים קיצוניים הזנחה מתמדת עלולה גם להוות סכנת חיים ממשית. 

רובינו מנסים לשפר את מצב רוחנו ולעודד את עצמינו באמצעות דרכים עקיפות, כמו קניות, אכילה, ספורט, יציאה לדייטים ועוד...ובאמת, לכמה רגעים זה באמת מעודד את תחושותינו ואנו מרגישים כבר יותר טוב. אך לאחר מספר שעות אנחנו שוב מדוכדכים...ובמקום להבין למה...אנחנו עוברים לקנייה הבאה, קובעים עוד חופשה ביומן, הולכים לעוד אימון כושר והדוגמאות אינסופיות.  

לפעמים, אותה פעולה שהתחילה באופן חד פעמי והתגלתה כמעניקה מענה מיידי לצרכים שלי, מגבירה את תדירותה עד שהיא כבר עלולה להפוך להתמכרות של ממש. 

נכון, כסף לא קונה אושר. 

אבל אם תשקיעו אותו נכונה, הוא יכול לעזור לכם להכיר את עצמיכם יותר לעומק, לזהות מה באמת מרגש אתכם, מה מוריד לכם את המצב רוח, מה מעכב אתכם, מה החששות והפחדים שלכם, מה הטריגרים להתנהגויות שלכם ועוד ועוד, על מנת שנוכל לא רק לתאר את החוויה שלכם, אלא כדי שבאמצעות הבנת הגורמים והסיבות, נוכל לנבא את הופעתם בעתיד ולשלוט בהם. 

האמת היא...שלטווח הארוך- זה הולך לחסוך לכם הרבה כסף ועוגמת נפש...אז כן, זה דורש היערכות, כמו שאר ההכנות שאנחנו עושים בחיינו לפני שאנחנו מתחילים לימודים, מרהטים דירה או מתכננים את החופשה הבאה...אבל בניגוד לכל אלו שעתידים להסתיים במועד מסוים, השינוי שתיצרו בחייכם... יישאר. 

חשוב לציין שלא כולם מעוניינים לבצע שינוי בחייהם, אך עדיין הטיפול מהווה עבורם מרחב בטוח לקבלת תמיכה, אוזן קשבת, אמפטיה והכלה ללא ביקורתיות או שיפוטיות. לא לכולנו יש מערכת תמיכה ולא כולנו מרגישים שיש לנו עם מי לדבר בצורה אותנטית וכנה. המרחב הטיפולי מעניק למטופלים את המקום להתלבט, לחשוב, להביע בצורה חופשית ונאמנה. 

יש לי מספר מטופלים שכבר ציינו בפניי, שעצם זה שהם יודעים שיש להם את השעה האחת הזו בשבוע שמוקדשת רק להם, כבר עוזרת ומקלה בשאר ימי השבוע, מפחיתה עצבים ומתחים ומונעת התנהגויות לא מותאמות שלעיתים היו אף הרסניות לסביבתם. 

אז מה אתם מעדיפים?.... 

להמשיך לכאוב ולהיות מנוהלים על ידי הכאב?

או לטפל בעצמיכם ולהיות אלה שמנהלים את חייכם?